"הידבקות ריגשית" הוא מונח בפסיכולוגיה המעיד על הערבות ההדדית וההשפעה הרגשית שיש לנו אחת על השנייה.

כשאנו רואות את האחרת, את החלק הטוב והמקודש שבה, 
אנו פותחות את הדרך אל החלק הטוב שבה ומרחיבות את ליבה.

ועל ידי כך לוקחות חלק פעיל בתהליך ריפוי עמוק של כל אחת  מחברות הקבוצה.
ההשפעה הקבוצתית התומכת שיש לנו אחת על השנייה, יכולה להיות עוצמתית ומעצימה.

אנחנו אוהבות להשתייך לקבוצה בה אנו מוצאות מכנה משותף לדברים הקיימים בתוכנו.
כל מקום אשר נבחר להיות בו, לרוב מונע מהרצון לחיבור ומהצורך להשתייך לאנשים כמונו, אשר אנו רואות ונראות בחברתם.
ומתוך ביחד תומך שכזה, עולמנו הפנימי, בו רק אנו מתקיימות, מתעצם ומתחזק.

חיים ללא שיקוף, ללא עיניים שרואות אותנו, הם חיים חסרים.
הלב שלנו זקוק לפעימות לב נוספות, על מנת שיוכל לשמוע את עצמו.
ובעולם המתפתח לתוך מסכים, הרחק ממערכות יחסים ומפגשים רבים - הבדידות, חוסר בשייכות ובניראות- ניכרים.

כל פעם מחדש אני חווה את העוצמות הטמונות בתהליך קבוצתי ממוקד ותומך, בו אנו מקבלות הכרה מנשים נוספות, אשר עוברות כמונו את מהמורות החיים.
לפעמים לא צריך הרבה מלבד שותפות קרובות לדרך 
כאלה שהולכות יחד, במקום לבד.

טלי ברגר