בלוג ומאמרים

איזה כוח עצום יש לתודעה שלנו על החיים ועל המציאות שלנו: מצד אחד, היכולת להסב אושר ורווחה, ומצד אחר, היכולת להרוס, לבלבל ולהחריב. הכול מתחיל ונגמר בתודעה.

איזה זהות לקחתי על עצמי בחיים האלה? על פי אילו חוקים אני חיה? האם אני שלמה עם הזהות הזאת? והאם ניתן לשנות זהות?

הדרך היחידה להשתחרר מתודעת פחד היא להיזכר במי שאנחנו מתחת לאותן שכבות רבות של אמונות וחוקים שהועברו אלינו בירושה דורות אחורה, כחלק מתהליך ההשתייכות שלנו לחברה ולקהילה.

הדרך שבה אנו מפרשים את חוויות חיינו, היא זו שתקבע את סוג החוויה שנחווה. הפירוש שאנו מעניקים לכל אירוע, חוויה או סיטואציה, הוא למעשה העדשה דרכה אנו רואים את העולם, כי המציאות החיצונית היא לרוב ניטרלית – היא פשוט מתרחשת, ומה שמעניק לה משמעות ומצייר אותה כטובה או מאיימת הוא הפירוש שאנו נותנים לה, המייצר את הסיפור סביב התרחיש.

כאשר הסביבה החיצונית הופכת לאבן יסוד בזהותו ובתחושת הערך העצמי של האדם, נוצרים בתוכו חששות ופחדים רבים מפני כל שינוי שעלול לקרות במציאות החיצונית, פחדים אלה, כאשר הכותרת שלהם היא "הפחד מדחייה" (אי קבלה), מביאים איתם שורה של התנהגויות שמטרתן להימנע מכאב רגשי או אובדן של ההכרה החיצונית.

הצורך האנושי להשתייך לקהילה הוא צורך בסיסי וחזק, המשתנה ועובר תהפוכות לאורך מעגל החיים. שלבים שונים בחיים מציבים בפנינו אתגרים ייחודיים, המשפיעים על האופן בו אנו תופסים את הקהילה, את הצורך שלנו בה ואת האופן בו אנו מתקשרים איתה.

לחיות על פי הסדר הטבעי פירושו לא להתאים את עצמנו לצפיות חיצוניות אלא לאמץ את האמת הפנימית שלנו ולאפשר לנו לחיות באותנטיות על פי טבע הדברים שלנו.

הטבע, במלוא הדרו, הוא בבואה של טבענו האמיתי. הוא משקף לנו את המחזוריות, את השינוי המתמיד, את היופי שבפשטות. זוהי מראה בהירה, המאפשרת לנו להתבונן פנימה ולהבין את עצמנו טוב יותר.

ריקוד החיים נע בין כל מה שגורם לנו להיות קרובים אל עצמנו ומתוך כך להרגיש טוב, לבין כל מה שגורם לנו להתרחק מעצמנו ומתוך כך לחיות בתחושה שלא משנה מה נעשה...חסר משהו, משמעותי מאוד.

כל שנה בתקופה זו בה הטמפרטורות עולות והופכות את האדמה צחיחה, ואת צבעיה לדהויים, בגוונים של חום צהוב, אני מרגישה שגם בי משהו משתנה. האדמה שבי מתייבשת, וצבעיי דוהים והופכים לגוון חום צהבהב.

זאת בחירה יום יומית עבורי לאהוב, זה לא הדבר הפשוט ביותר והקל לעשותו. אני קמה כל בוקר ליום חדש בעולם בו הערכים בהם אני מאמינה הם לאו דווקא נחלת הרוב.

יש מרחב נסתר ונטול צורה ששולט בכל ובמרחביו מתקיימת חוקיות מדויקת ופוטנציאל אין סופי, הקובעים את מאפייננו הפיזיים והלא פיזיים בחיים על פני האדמה.