כוחה של התודעה – בין סבל לאושר

איזה כוח עצום יש לתודעה שלנו על החיים ועל המציאות שלנו: 

מצד אחד, היכולת להסב אושר ורווחה, ומצד אחר, היכולת להרוס, לבלבל ולהחריב. 

הכול מתחיל ונגמר בתודעה. 

היא המקור הן לאושר והן לסבל, היא השער לחירות וגם הכלא שבו אנו לכודים. 

ומי שחפץ באמת להשתחרר מחוסר סיפוק, אי נחת ומהכאב הטבוע בחוויה האנושית – 

משימתו המרכזית היא טיפוח ופיתוח התודעה, עד שנשתחרר מכבליה. 

לפי הבודהיזם -התודעה הלא מאומנת או הלא גמישה היא שורש הסבל בעולם. 

היא פועלת מתוך בלבול, תעתוע, אחיזה וכעס, ובכך היא יוצרת מציאות של פחד, 

תחרות, אלימות והרס. 

אם נביט סביבנו, נראה עד כמה תודעות שנספגו ברעלים, יוצרות סבל לא רק לאדם עצמו 

אלא גם לסביבה שלו. 

לעומתה, התודעה המאומנת או התודעה הגמישה – זו שעברה תהליך של חקירה וטיפוח – 

היא מקור מיטיב. היא יודעת להישאר פתוחה גם ברגע של כאב- להגיב מתוך חמלה במקום מתוך

פחד, לפעול מתוך אהבה ולא מתוך מאבק. 

תודעה גמישה מבינה שכל רגש, כל מחשבה וכל תגובה הם ביטוי אנרגטי חולף, 

ולכן היא אינה נבהלת, לא אוחזת ולא שופטת. 

אימון התודעה הוא לב ליבו של כל תהליך התפתחות. הוא כרוך קודם כל בהבחנה מתמדת בין 

מצבים מיטיבים למצבים שאינם מיטיבים – בין מה שמזין אותנו לבין מה שמחליש אותנו. 

אימון וערנות זו יגלו לנו שהאיכויות שאנו מטפחים בתודעה שלנו, הן אלו המעצבות את תחושת 

החיים שלנו. 

כאשר רגשות עכורים כגון פחד, קנאה, אשמה או כעס משתלטים על המרחב הפנימי, הם 

משאירים חותם – לא רק בנפש אלא גם בגוף. 

הם מצטברים, מקשיחים את המערכת והופכים לדפוס שחוזר ונשנה במחשבות, בהתנהגות, 

ובאופן שבו אנו מפרשים את העולם. והדבר נכון באותה מידה גם בכיוון ההפוך. 

כאשר אנו מזינים את התודעה באיכויות מיטיבות – אהבה, נדיבות, פירגון, הכרת תודה וחמלה – 

גם הן משתרשות, צומחות ומשפיעות, גם הן חורטות את רישומן ומתחילות לשנות את האקלים

הפנימי. וכך בהדרגה, אנו מגלים שהתודעה יכולה להפוך לשדה פורח, למרחב חי ומיטיב שבו

נולדים חופש, רווחה פנימית שלווה ושמחה טבעית. 

כי כל מה שאנו משקים – הוא זה שיצמח. 

וכשאנחנו לומדים לזהות את הזרעים המיטיבים ולתמוך בהתפתחותם, התודעה נעשית מרחב פורה

שבו הטוב הולך ומתרחב מעצמו. 

אם לא נתרגל את התודעה שלנו לפתח איכויות מיטיבות, כגון איזון נפשי, נדיבות, חמלה- 

יהיו לה נטיות הישרדותיות מזיקות, מכיוון שהנטייה הבסיסית של התודעה הלא מאומנת היא

 להתמקד בשלילי, במה שחסר, במה שלא בסדר. 

ללא המודעות, אנו מגיבים באופן אוטומטי, נגררים אחר דפוסים ישנים ורגשות עכורים שממשיכים

 לעצב את חיינו שוב ושוב באותו האופן.

אך כאשר אנו מביאים לתודעה מודעות אוהבת, היא מתחילה להתרכך, להיפתח, להחלים. 

הלא מיטיב נחלש מעצמו, והמיטיב צומח ונושא פרי. 

בשיטת הסדר הטבעי אנו לומדים לקחת אחריות על עיצוב התודעה שלנו. 

אחריות כזו מתחילה במודעות למה שמתחולל בתוכה בכל רגע נתון: האם היא פתוחה או מכווצת?

האם היא נובעת מחמלה או מהישרדות? 

הידיעה הפשוטה הזאת – מה נוכח בי עכשיו – היא הבסיס לשינוי אמיתי. 

כי מה שמואר באור ההכרה, מתחיל להשתנות. 

תודעה ניתנת להתמרה ושינוי! 

תהליך הגמשת התודעה כולל טיפוח מודע של איכויות חיים מיטיבות לצד החלשת הדפוסים 

השליליים. 

באמצעות חקירה, תרגול והתבוננות כנה, אנו חושפים את הנטיות שברצוננו להזין ואת אלה 

שברצוננו לשמוט. 

וכמו גנן המטפח את גנו, אנו לומדים להשקות את הצמחים הנכונים – ולאפשר לעשבים הפראיים 

להיעלם מעצמם. 

כל רגע שבו אנו בוחרים לטפח ולהגמיש את התודעה שלנו הוא רגע של בריאה חדשה והיזכרות 

בסדר הטבעי שלנו. 

זהו תהליך עמוק לכל אדם המבקש חירות, תהליך המשנה את המרקם הפנימי של ההוויה שלנו.

טלי ברגר